יום ד', ד’ באלול תשע”ח
    דף הבית  |  אודות  |  באמצע הדרך  |  מדפי המחקר  |  אתרים  |  גלריה  |  רשימת תפוצה  |  גליונות  |  פורום  |  יצירת קשר  
הקזת דם, כוויות, קטורת ושימוש בסממני מרפא שונים הם חלק משיטות ריפוי הנהוגות בקהילה האתיופית
תגיות: צידה לדרך, צ. לדרך, צ לדרך, לדרך

בישראל קיימת קהילה אתיופית גדולה המשמרת על תרבותה ומנהגיה הייחודיים. קהילת יהודי אתיופיה מונה כיום כמאה ועשרים אלף נפש, כשליש מהם ילידי הארץ. מדובר בחברה האחרונה מבחינת החברות המסורתיות שנקלטה בישראל, הגל האחרון של העלייה, ואצלה הזיכרונות חזקים בהשוואה לשאר הקהילות שעלו לארץ. רוב יוצאי אתיופיה מתגוררים בריכוזי ערים ושומרים על לכידות קהילתית, דבר המסייע בידם לשמר את תרבותם ומנהגיהם הייחודיים. רבים מהם עדיין אוחזים בשימור אורח חייהם המסורתי. דבר זה בא לידי ביטוי בין היתר בשימוש בשיטות רפואיות מסורתיות כפי שהיו מקובלות בארץ מוצאם. רוב המידע אודות הרפואה המסורתית מצוי בעיקר אצל דור המבוגרים, בני הקהילה. מסורת רפואית ייחודית זו נלמדה בעבר בעיקר כתורה שבעל פה, וכיום אין כמעט דור המשך שישמר אותה. זאת ועוד, תהליך 'כור ההיתוך' העדתי לא פסח על הקהילה האתיופית, ותהליכי המודרניזציה וההשתלבות בחברה הישראלית בעלת האופי המערבי גורמים לטשטוש ולאיבוד מסורות ומנהגים אותנטיים רבים. מקבץ סממני מרפא שבשימוש יהודי אתיופיהצילם שחר כהן, מתוך הספר של ד' דנינו וז' עמר, אתיופיה בישראל, הוצאת יב"צ, תשע"ג. באתיופיה נהוגות מספר שיטות ריפוי הכוללות אלמנטים שונים המוכרים גם בתרבויות מסורתיות אחרות. לדוגמה הקזת דם, כוויות, קטורת ושימוש בסממני מרפא שונים הניתנים בהתאם לאבחון המחלה. מקצת שיטות הריפוי נמצאות בשימוש בקרב מרפאים מסורתיים ואנשים המומחים לכך הפועלים בקהילה. אך רוב שיטות הריפוי מוכרות גם לכלל האוכלוסייה, אשר עושה בהן שימוש גם כיום, לאחר העלייה ארצה. סוגי מרפאים המסורתיים באתיופיה כמו גם בישראל, פועלים מספר מרפאים מסורתיים, אשר לכל אחד מהם ישנה התמחות מיוחדת משלו. האמונה הרווחת היא שהמיומנות ברפואה המסורתית והיכולות הניתנות למרפא הן מידי האל, ושידע זה עובר מאב לבן מדורי דורות. הספרות מציינת מספר מרפאים מסורתיים, כאשר לכל אחד מהם סוג התמחות משלו, והם: אַווֹקִי, טֶנְקְווּאַי- מרפאים המטפלים באמצעות מאגיה וסממני מרפא: בַּלֶזַאר- מתמחה בטיפול בזאר; דֶבֶּתֶרַה- מתמחה באבחון וריפוי מחלות באמצעות כתבי קודש, סממני מרפא וספרי ריפוי שונים; אַלֶקַה- תואר כבוד המצורף בדרך כלל לשמו הפרטי של אדם מלומד במיוחד בתחום החילוני או הרפואה הטבעית; ווֹגְשַה- מרפא המתמחה בחבלות גוף, מעין כירורג; אַוַולַג'- מיילדת מסורתית; אַנְקַרקוֹרַץ - כורת ענבל. בית טיפוסי באתיופיה מתוך הספר של ד' דנינו וז' עמר, אתיופיה בישראל, הוצאת יב"צ, תשע"ג. שיטות ריפוי ברוב ריכוזי האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, מתגוררים מרפאים מסורתיים שפועלים בקרב הקהילה. ישנם מרפאים בעלי שם, המוכרים לכלל הקהילה האתיופית בארץ ואליהם מגיעים אנשים מכל רחבי הארץ, וישנם מרפאים מקומיים, הפועלים יותר בקרב הקהילה המצומצמת של אותה עיר בה הם גרים. שיטות הריפוי של המרפאים כוללים שילוב של רפואה מעשית ומאגית: נתינת "כִּתַאבּ"- קמעות לאנשים, תפילות וברכות ושימוש בספרות רפואית כמו "אַווּדֶה נֶגֶסְט" (Awdanagest) "אְצֶה דֶבְּדַבֵּה", (Etse Davdava) וספר התורה המכונה "אוֹרִית". יחד עם זאת קיים גם טיפול בהקזת דם, שימוש בריח קטורת ושתיית הקפה ("בּוּנַה"). פעמים שולחים המרפאים את המטופלים לרחיצה במים מרפאים וכן נותנים תרופות מסורתיות בהתאם לאבחון המחלה. ממכר תבלינים אתיופיים בחנותם של אסתר ואַטַלַלִין אַגְנְיְהוֹ בחדרה מתוך הספר של ד' דנינו וז' עמר, אתיופיה בישראל, הוצאת יב"צ, תשע"ג. התרופות המסורתיות באתיופיה ידועים מאות סממני מרפא בשימוש שכיח, וחלק מהם עדיין בשימוש בישראל. לאחרונה (שנת 2013) יצא לאור הספר "אתיופיה בישראל- רפואה ותרופות מסורתיות של יוצאי אתיופיה", (מחברים; דקלה דנינו, זהר עמר, בהוצאת מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית), הספר מסכם מחקר שיטתי וחלוצי שתיעד את הרפואה המסורתית האתיופית בישראל בכלל, ותרופות המסורתיות ושימושיהם הרפואיים. המחקר מבוסס על ראיונות של מאות מידענים, ובהם מרפאים מסורתיים וסקר שכלל כחמישים חנויות של סממני מרפא ותבלין אתיופיים, שמוכרים סממנים אלה ומהווים את עדות חיה ופעילה להמשך קיומה של הרפואה האתיופית. כמו כן, נאספו דגימות מכל סממני המרפא האתיופיים המצטרפים לאוסף השוואה ייחודי הנמצא במדור לתולדות הרפואה שבאוניברסיטת בר אילן והמכיל מאות דגימות. מהסקר עולה שבישראל משתמשים יוצאי אתיופיה בכמאה חומרי מרפא, מרביתם מהצומח (85%) ומקצתם מן החי ובמינרלים. רוב סממני המרפא ניתנים לרכישה בחנויות תבלינים מיוחדות, חלקם אנדמיים לאתיופיה והם מיובאים לישראל. יחד עם זאת, ישנם צמחי רפואה שגדלו באתיופיה והם קיימים גם בפלורה של ישראל באזור ים המלח ובקעת הירדן המאופיינים באזור הפיטוגיאוגרפי הסודני.‏מידע על הספר שמופיע באתר בן צבי