יום ו', ח’ באדר תשע”ח
    דף הבית  |  אודות  |  באמצע הדרך  |  מדפי המחקר  |  אתרים  |  גלריה  |  רשימת תפוצה  |  גליונות  |  פורום  |  יצירת קשר  
חדי העין ובעלי ניסיון יכולים להבחין כי מצוק הסלע בשטח גן השלושה, שימש בעבר כמחצבת אבן גיר, שספקה בלוקים לבניה, ככל הנראה לעיר בית שאן וליישוביי ומתקני הסביבה הקרובה. שרידי החציבה ניכרים בכל השטח.

הקדמה- במאמרים קודמים, כתבנו לא מעט על כך שהגן הלאומי- גן השלושה (הסחנה), איננו רק הגן המוביל בארץ בתחום שחייה, פיקניקים ובילוי משפחתי. בתחומי הגן מצויים שרידים ארכיאולוגיים רבים, מוזיאונים, תופעות גיאולוגיות והידרולוגיות מרתקות, ועוד. (אדלשטיין ופייג 1992, אילן 1991, ניר 1989, סגל 2005, a2005, 2013, ערב 1978, צורי תשכ"א, 1962, קלונר וטפר 1987, רנן 1995). הפעם נתמקד באתר אחד, המצוי בדיוק בנקודה, אולי המפורסמת ביותר בגן. אתר המחצבות- ממש בלב הגן, על גדת הנחל הדרומית, מצוי מצוק סלע, "תלוי" ומתנשא מעל למי הנחל. חלק מאותו צוק סלע טבעי, ניתק מהגוש המרכזי ונפל התהפך ממש) אל המים. סלעי הגיר והטרוורטין בנקודה זו, עשירים ביותר במאובני צמחים, בעיקר של אב קנה וקנה מצוי, תופעה גיאולוגית מרתקת בפני עצמה. בין מצוק האם לגוש שנפל, נובע כיום מעיין, נחל קטן שמימיו קרירים יותר. נביעה זו מצטרפת ומתערבת באפיק נחל עמל הראשי. באזור זה פעלה בעבר, טחנת קמח נוספת, חלק מאבניה נטועות בקיר המפל שנבנה עם פיתוח הגן הלאומי. מבט מערבה ממצוק המחצבה לעבר מפל הסחנה הראשי, הברכה העליונה והמעיין. ברקע הרי הגלבוע. מנקודה זו צילמו בעבר את מרבית הגלויות והאלבומים שפרסמו את הגן ויופיו. נחזור אל מצוק האם, הניצב, גבוהה מעל לאפיק הנחל. מדוע זו נקודה כל כך מפורסמת בשטח הגן הלאומי? על משטח הסלע הנישא הזה, ניצבו מאז ראשית ימי הגן, מרבית הצלמים ושאר מבקרי המקום, צילמו והביטו מערבה על הנוף המדהים שהעניק לגן תאר בין לאומי: כאחד הגנים היפים בעולם (ניו- יורק טיים, 1996, ראה עלון גן השלושה). העומד על המצוק ומביט מערבה בנקודת תצפית זו, רואה את המפל המפורסם ממש לרגליו ומאחוריו הברכה הראשונה העליונה. בקצה המערבי של הבריכה, נובע המעיין שמימיו פורצים מאקוויפר עמוק וגדול המצוי מתחת להרי הגלבוע וצפון מזרח השומרון. הכל סביב מוקף מדשאות ומגוון עצים ושיחים. ברקע מתנשאים הרי הגלבוע. הוותיקים ביננו, מכירים וזוכרים את נקודת התצפית הזו, שממנה צולמו בעבר, לא מעט פרסומות, בלוחות שנה וגלויות לתיירים. חדי העין ובעלי ניסיון יכולים להבחין כי מצוק הסלע הזה, שמש בעבר כמחצבת אבן גיר, שספקה בלוקים לבניה, ככל הנראה לעיר בית שאן וליישוביי ומתקני הסביבה הקרובה. שרידי החציבה ניכרים בכל השטח. יש להניח שחלקם מכוסים כיום במדשאות ושיחים מודרניים שנשתלו בעת הקמת הגן. שרידי ה"נגטיב" של הוצאת הבלוקים ותעלות החציבה, ניכרים בכל השטח, לרבות וממש במדרון הגדה הדרומית של הנחל. מצאנו חציבות גם על מצוק הסלע שניתק מסלע האם ונפל מערבה אל ערוץ הנחל. מצוק המחצבה העליון. ניתן להבחין בסימנים מהם הוציאו בלוקים של אבן במחצבה. סיכום ומסקנות- על מצוק הסלע כולו, נקודת התצפית, וכל הסביבה, לרבות החלק המכוסה כיום בשיחים ומדשאה, הייתה בעבר מחצבה קדומה. הטופוגרפיה הטבעית ומערכת הסלעים הצמודים לגדות הנחל, מזכירה מאוד את הסביבה בתל חמוד הסמוך, הנמצא כמה מאות מ' דרומית מזרחית למחצבה זו, בכניסה לפארק המעיינות.. (סגל a2013, 2015 ). בשני האתרים, מדובר במצוקי סלע על גדות הנחל, שהפכו למחצבה. המים סייעו בהליך החציבה וככל הנראה כפי שהנחנו בעבר, גם בתהליך הובלת האבן אל האתר המרכזי בעיר בית שאן. (סגל תשע"א, 2013). במקרה של המחצבה בגן השלושה, ההובלה באמצעות המים נראית הגיונית עוד יותר. החוצבים יכלו לשלשל את האבנים מהמצוק, ישירות אל רפסודות או סירות שהיו בנחל. כך השיטו את האבנים, ללא כל צורך בהובלה יבשתית יקרה ומורכבת. הנחל זורם מזרחה, כך גם כוון הרוח, מה שהקל עוד יותר על שינוע האבן. קשה מאוד לתארך מחצבות, ודאי מחצבה כזו המצויה על פני השטח שעבר הפרעות מודרניות רבות, בעיקר החל מהתקופה העות'מאנית ועד הפיתוח של הגן הלאומי. עם זאת אפשר להניח, בדומה לשאר המחצבות באזור הגלבוע, כי עיקר החציבה, התקיימה בתקופה הרומית והביזנטית, אז נבנתה העיר בית שאן- ניסה- סקיטופוליס וסביבה ישובים ומתקנים רבים נוספים. יתכן שהחציבה נמשכה גם בתקופות מאוחרות יותר. קשה גם לאמוד את היקף המחצבה, גודלה וכמות האבן שהופקה כאן. חלק מפני המחצבה התמוטט אל המים או מכוסה בצמחיה מודרנית. קשה גם להעריך את גובה מצוק הסלע המקורי. יתכן שנחצבו כמה נדבכים של בלוקים והמחצבה ירדה לעומק הסלע, כך שמצוק הסלע המקורי, היה גבוהה יותר מגובהו הנוכחי וכמות האבן שהופקה כאן, היתה גדולה בהרבה. מעניין גם הקשר הכרונולוגי, בין המחצבה לתיאטרון המים (נאומכיה) הסמוך. (סגל 2005, 2010). האם נחצבו באותה תקופה? היכן מוקם הסכר בנחל שהרים את מי הנחל הטבעי, לגובה שאפשר את משחקי המים והקל אולי גם על השטת האבן מהמחצבה? סכר אחד נבנה ככל הנראה באזור טחנת הקמח המשוחזרת, ממזרח למחצבה. תופעה מעניינת נוספת, ניכרת בשטח המחצבה. אנו מורגלים בדרך כלל לכך שהגיאולוגיה, קדומה בהרבה מהארכיאולוגיה. כלומר ראשית התרחשו תהליכים גיאולוגיים טבעיים, ואז נבנה המבנה או הישוב הארכיאולוגי. במקרה דנן, חלק מהתהליכים הגיאולוגיים וההידרולוגיים, התרחשו מאוחר לארכיאולוגיה. כלומר כאשר בחרו את המצוק והפכו אותו למחצבה, היה בשטח מצוק סלע טבעי, שהזדקף על גדת הנחל. לאחר שהפך למחצבה, בתקופה הקרובה יותר לימינו, התרחשו תהליכים גיאולוגיים משמעותיים, חלק מהסלע קרס את הנחל ונותר עומד בזווית חדה הנוטה אל המים. ניתן להבחין גם בקטע המצוק שנפל אל המים, בסימני חציבה והוצאת בלוקים של אבן. הסימנים זהים לסימני החציבה שנותרו במצוק האם. הדבר מוכיח כי המחצבה כולה פעלה לפני האירועים הגיאולוגיים האחרונים, שהביאו לקריסת הסלע אל אפיק הנחל. לא מן הנמנע כי פעילות החציבה, החלישה את הסלע וזרזה את ההליכים הגיאולוגיים המאוחרים למחצבה. אנו רואים פעם נוספת, כי שטח גן השלושה, המשמש כיום כגן לאומי ציבורי, רחש בעבר פעילות אנושית אינטנסיבית, במשך תקופות היסטוריות רבות. תושבי האזור בימי קדם, ידעו להפיק מהמעיינות וסביבתם הקרובה, את המרב ולנצלם היטב לחציבה, הפקה ושינוע של חומרי בנייה, כמו גם לפעילות של נופש מרגוע ושעשועי מים. לעיתים השתמשו בשטח המחצבה שנותר, להכנת מתקני תעשיה: גתות, ספלולים וכדומה (סגל a2013 , 2014, 2015). אנו משוכנעים כי סקר משולב עם חפירות מדעיות, יניבו תוצאות מרתקות באתרים הסמוכים למעיינות בתחומי בגן השלושה ופארק המעיינות. סימני חציבה על משטח המצוק האלכסוני, שקרס לתוך ערוץ הנחל, לאחר תקופת יצירת האתר והשימוש האנושי במחצבה. השבר הגיאולוגי שנוצר בין גושי הסלע. ביניהם נובע מעיין קטן המצטרף לערוץ הנחל הראשי. על קירות הסלע המרשימים, ניכרים שרידי מאובנים. ביבליוגרפיה נבחרת אדלשטיין, ג', ופייג, נ', 1992, תל עמל, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בא"י. אילן, צ', 1991, תל עמל, בתי-כנסת קדומים בארץ-ישראל, משהב"ט. ניר, ד' 1989, בקעת בית שאן, הוצאת הקיבוץ המאוחד והמועצה האזורית בקעת בית שאן, עמ' 16-24. סגל, ד', 2005, גן השלושה, לא רק מים ופיקניקים, ירחון מים והשקיה, חודש פברואר, מס' 460, עמ' 46. סגל, ד',a 2005, לחם ושעשועים, "בשביל הארץ", יולי 2005, רשות הטבע והגנים, 14-18. סגל, ד', 2010, גן השלושה (הסחנה)- לא רק מים ופיקניקים, סופש- נופש לציבור הדתי 2.12.10. סגל, ד', תשע"א, כך בנו את בית שאן הרומית, צידה לדרך, ירחון אינטרנטי לידיעת הארץ, גליון 2. סגל, ד', 2013, אבן השיטו הבונים, כיצד הגיעו אבני הגיר לבניית בית שאן הרומית- ביזנטית, עת-מול, עיתון תולדות ארץ ישראל ועם ישראל, דו-ירחון מס' 229, יד בן צבי, עמ' 31- 33. סגל, ד',a2013, אבא'לה בוא לפארק, בשביל הארץ, גיליון 57, אוקטובר- נובמבר 2013, רשות הטבע והגנים, עמ' 24-28. סגל, ד', 2014, דרך המים, לכל מעין יש שם, מים והשקיה, ארגון עובדי המים, מרץ- אפריל 2014, גיליון מס' 533. סגל, ד', 2015, אזור התעשייה (הישן), תל חמוד: הכל מתחיל במחצבה, צידה לדרך, פרסום מאמרים אינטרנטי. ערב, ר', 1978, "ראש אלה" עשוי נחושת מגן השלושה, סקר פרהיסטורי באזור משמר העמק וניר דוד, מאוספיו של חיים שלם ז"ל, הוצ' קיבוץ ניר-דוד בשיתוף עם המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית. צורי, נ', תשכ"א, גן השלושה- אתר מן התקופה המיסוליטית/ סקר, מתקופת האבן ב', ירושלים. צורי, נ', 1962, סקר ארכיאולוגי בעמק בית שאן, קובץ בית שאן, הכינוס ה-י"ז לידיעת הארץ, ירושלים. קלונר, ע' וטפר, י', 1987, מערכות המסתור בשפלת יהודה, הוצ' הקיבוץ המאוחד והחברה לחקירת א"י ועתיקותיה. רנן, א', 1995, מזיכרונות בית שאן, הוצ' המועצה האזורית בקעת בית שאן, עמ' 136-139. דרור סגל- מנהל ואוצר המוזיאון לארכיאולוגיה אזורית וים תיכונית, עקבות בעמק- גן השלושה, ארכיאולוג ברט"ג ועמית מחקר באוניברסיטת חיפה