יום ב', ז’ בסיון תשע”ח
    דף הבית  |  אודות  |  באמצע הדרך  |  מדפי המחקר  |  אתרים  |  גלריה  |  רשימת תפוצה  |  גליונות  |  פורום  |  יצירת קשר  
על מסעות הנוער לחברון מראשית המאה ה-20 ועד תש"ח.

*YouTube:QdVahU5SmLI*לפני מספר שנים התוודענו, כמו רבים אחרים, לאחת הכתובות המעניינות במצדה שבמדבר יהודה. אין מדובר בכתובת עתיקה במובן הרגיל של המילה, ולא לממצא ארכיאולוגי מיוחד. למעשה מדובר במעין כתובת 'גרפיטי' שנחקקה על אחד מקירות בור המים הדרומי שבמצדה. מסתבר שכתובות רבות נוספות כאלו היו קיימות בבור אך הן נמחקו ונעלמו. כמותן מפוזרות בעוד מספר מקומות ברחבי המדבר. הכתובת מספרת על ביקור של תנועת הנוער העובד במצדה בשנת 1943. מסעות למצדה של תנועות הנוער ואח"כ הפלמ"ח למצדה נמשכו החל מראשית שנות ה-40 ועד לתש"ח. המסעות היו ארוכים מאוד ומפרכים, הם נמשכו מספר ימים וכללו אתרים רבים בהר ובמדבר: בית הערבה, קלי"ה, עין גדי, מצדה , סדום, נחל תקוע, חריתון, וכן: בית לחם, אל ערוב, חלחול, חברון, זיף, יאטה. היו גם מסעות שגלשו לנגב, והמפורסם שבהם הוא מסעה של פלוגת הסיירים ( פלוגה ג') של הפלמ"ח בשנת 1944 בהנהגתו של אורי יפה האגדי, לנחל חתירה ופריצת 'נקב אל יהוד'-מעלה פלמ"ח. למסעות אלו היה תפקיד חשוב ביותר בבניית התודעה הלאומית של הנוער הצעיר וחיבורם לארץ. מעניינת במיוחד העובדה שבמקביל למתרחש באדמת אירופה באותן שנים התפתח כאן זן של דור מיוחד שהיה בהחלט מודע לתפקידו ההסטורי. אותה כתובת מציינת כך: ביקור סמינר הנוער העובד ברביבים, 70 נפש, דרך הנגב המתיישב, זוארה, סדום, אום בריק, ופנינו חברונה. 20/1/43 תיעוד מדויק ומפורט של אותו מסע נכתב בעלון התנועה 'במעלה' ביום 23/1/1943. כפי שמצוין בכתובת- המסע כלל את האתרים: ראש זוהר, סדום, עין בוקק, מצדה, נחל צאלים, ברכת צפירה, ומשם בהליכה של 10 שעות (!) לחברון. אחת השאלות שהטרידו אותנו הייתה: האם אכן בקרו תנועות הנוער גם בעיר חברון או שמה הייתה זו רק נק' מעבר/מפגש/יציאה וכו'? יש לזכור כי באותן שנים אין יהודים בחברון. הכניסה למערת המכפלה אסורה. הרובע היהודי חרב. כמו"כ הטיול באותן שנים לאיזור ההר היה מוגבל בצו מנדטורי מאוק' 1939. שאלה זו הובילה אותנו למסע מרתק בעקבות מסעות הנוער לחברון. להפתעתנו הרבה מסתבר שטיולי נוער לחברון נמשכו מראשית המאה ה-20. החל בטיולי בודדים לחברון כמו טיולם המפורסם של יצחק בן צבי ורחל ינאית בשנת 1909. ובהמשך בטיול תנועת הנוער 'מכבי' שבשנת 1912 ערכה מסע בן שבועיים למדבר יהודה ומצדה, את השבת ניצלו לסיור בחברון, והמשיכו למחרת לשאר מושבות יהודה. אחריהן הגיעו טיולי המשוטטים לחברון בשנות ה-20 בהנהגתם של נתן שלם ודויד בנבנישתי. בשנות השלושים החלה לפעול תנועת 'המחנות העולים'. בשנת 1935 יצא סניף ירושלים של התנועה למחנה קיץ בעין ערוב על אם הדרך בין ירושלים לחברון. מדריכי הסניף אורי יפה ותמר ירדני הובילו כ-70 חניכים בני 12 במסלולים רגליים לבית לחם, מערת חריתון וחברון! מה בדיוק הם חיפשו בעיר וראו בה, עדיין לא ברור אך ברור שחברון הייתה חלק מהנוף התודעתי של בני הנוער. האם ניתן להוכיח כי בני הנוער פקדו את אתרי חברון? לפני כשנה כששתפנו אנשים נוספים במחקר, סופר לנו כי בשנת תשל"ח כאשר החל לפעול פרופ' בן ציון טבגר ז"ל לחשיפת שרידי בית הכנסת העתיק 'אברהם אבינו ' בחברון, הוא גילה, בין השאר, גם כתובות 'גרפיטי' של בודדים וקבוצות נוער על קירות בית הכנסת החרב. טבגר אכן מציין בספרו 'חברון שלי' כי היו כתובות כאלה ואף צולמו ותועדו. השאלה הייתה היכן התמונות האלה? הסקרנות הפעילה את הדמיון שרצה למצוא תיעוד של מסעות הנוער על קירות בית הכנסת... בשלב זה אכן היה מדובר בהשערה דמיונית בלבד... אך אנחנו לא התייאשנו. במסע החיפושים שלנו נפגשנו וראיינו אנשים רבים שהיו קשורים הן למסעות והן לשיקום בית הכנסת. אנשים טענו בתוקף כי אכן היו כתובות כאלה אך אינם זוכרים מה היה כתוב וכמובן היכן התמונות המדוברות... קצה חוט שנתן לנו ידידנו שמואל מאור, שהיה שותף לחשיפת בית הכנסת באותן שנים, הוביל אותנו אל הרב זלמן קורן מירושלים. הרב קורן היה באותן שנים בחברון. שיחה קצרה איתו פתרה לנו את התעלומה: לא רק שהרב זכר במדויק את הכתובת אלא שהוא צילם אותה והוא מחזיק בה בביתו! התרגשותינו הייתה בשיאה! בכתובת מצוין בפירוש כי חיים חפץ איש המחנות העולים בסניף ירושלים ביקר בבית הכנסת ביום 1/3/1944. אכן תנועות הנוער היו כאן! אך הסיפור לא נגמר בכך. עיון בתמונה הראה לנו שיש שמות נוספים על הקירות. שם אחד הפתיע אותנו במיוחד. השם היה –אורי יפה. ראשית , יפה הוא שם משפחה חברוני מובהק... אך השאלה הייתה האם זהו אורי יפה המפורסם מהמחנות העולים? מפלוגה ג' של הפלמ"ח? האם אנחנו מדמיינים?... בו ביום יצרנו קשר עם בנו של אורי יפה, יחיעם ממבשרת ציון. יחיעם הזמיננו לביתו ויחד עיינו בכתובת ובספרים שהשאיר יפה אחריו. יחיעם העיר את תשומת ליבנו כי בתמונה ליד שמו של אורי יש שם נוסף-תמר. הלוא זו אימי! אמר יחיעם. תמר ירדני (יפה) הייתה חברתו ואח"כ אשתו של אורי למשך שנים רבות! ההתרגשות הייתה רבה. בדיקה של הנגטיבים של התמונה הראתה ברורות שמתחת לשמו של אורי יפה כתוב: תמר יפה (ירדני). אורי ותמר בקרו בחברון אולי בשנות ה-30 אולי בשנות ה-40 –הנושא עדיין בבדיקה, אך הגילוי המדהים והמרגש הביא אותנו למסקנה כי בני הנוער ותנועות הנוער פקדו את העיר ולא שכחו את חברון גם בחורבנה. הנושא הוצג בכנס חברון ובכנס מחקרי יהודה ושומרון שנערכו בשבועות האחרונים.עוד הרצאות מכנס חברון ניתן למצוא כאן תקצירי מאמרים מכנס מחקרי יהודה ושומרון ניתן למצוא כאן.